איך מרכיבי חלב אם עוזרים לפתח את השעון הביולוגי בתינוקות?

אין נושא מדובר יותר משנת תינוקות, לישון כמו תינוק, הפרעות שינה לתינוקות כן או לא.
נסקור מאמר חדש על האופן שבו הרכיבים התזונתיים והלא תזונתיים של חלב אם משתנים במהלך היום/לילה כדי לעזור לתינוק לפתח שעון ביולוגי משלו. המאמר כולל תיאור של ההבדל בין רכיבים אלה בחלב אם לעומת תחליפי החלב לתינוקות.

חלב אם מורכב להפליא עם מרכיבי חלב אם פעילים וחיסוניים.
אוליגוסכרידים מחלב אם (HMO) מסייעים בפיתוח המיקרוביום של המעי של התינוק. תאי דם לבנים, נוגדנים ונוקלאוטידים מסייעים למערכת החיסון. הורמוני בלוטת התריס, אינסולין והורמון גדילה שממלאים חלק חשוב בתהליכים שמתרחשים בגוף של התינוק המתפתח.
כל המרכיבים הללו חיוניים לבריאות התינוק.

כעת מאמר סקירה חדש של מדענים ממקסיקו סוקר כ-89 מחקרים שונים בתחום ומסביר כיצד ריכוזי רכיבי החלב משתנים במהלך היום והלילה כדי לסייע בהתפתחות מקצבי השעון הביולוגי של התינוק.

כפי שמתאר המאמר, התפתחות השעון הביולוגי מתחילה ברחם, כאשר תינוק מקבל סימני זמן מהטמפרטורה של האם, קצב חילוף החומרים ומהורמוני האם.
כאשר תינוק נולד, השעון הביולוגי עדיין לא מפותח במלואו.
אבל יש לנו את הפתרון המופלא: חלב אם אנושי!
כפי שמתאר המאמר, בחלב האם, ריכוז הרכיבים התזונתיים והלא תזונתיים משתנים במהלך היום והלילה בהתאם לשעון הביולוגי של האם.
בנוסף לשינוי הריכוז בהורמונים שונים, בחלב אם יש גם ריכוזים שונים של שומנים, חלבונים, חומצות אמינו וקנבינואידים אנדוגניים בין יום ללילה.
סימני זמן אלו בחלב האם עוזרים לתינוק לפתח את השעון הביולוגי שלו.

מהו שעון ביולוגי בעצם?

“שעון ביולוגי”, או בשפה המקצועית “המקצב הצירקדי” (Circadian rhythm). השעון הביולוגי הוא מנגנון בגוף שמאפשר לנו להתכונן בגוף ובנפש לקראת הפעילויות המצפות לנו במהלך היום. תפקידו הוא להתאים את פעילותנו לתנאי הסביבה המחזוריים ולהפוך אותה למיטבית.
למעשה, מווסת ומתזמן שעוננו הביולוגי חלק ניכר מתפקודנו היומיומי ומדפוסי ההתנהגות שלנו, כך שאם נעבוד אתו ולא בניגוד לו – נגיע לביצועים טובים מאד!
השעון הביולוגי נמצא בחלק המרכזי של המוח, באזור ההיפותלמוס. הוא פועל לפי מידע על כמות האור שמסביב, מידע שמועבר אליו מרשתית העין. הוא לא נמצא רק אצל בני אדם, אלא במרבית היצורים החיים – מבעלי חיים, דרך צמחים ופטריות ואפילו אצל חיידקים ממינים מסוימים. בכל האורגניזמים הללו משמש השעון הביולוגי למדידת הזמן, כדי לנהל תהליכים מחזוריים שונים בחייהם, המכונים “מקצבים ביולוגיים”. ⁽²⁾

אז השעון הביולוגי מסנכרן בין קצב תהליכי הגוף שלנו לקצב הסביבה שלנו.
המקצבים הצירקדיים שלנו הם דפוסים של 24 שעות שהגוף והמוח שלך עוברים בכל יום.
לדוגמה, הגוף שלך מגיב לאור ולחושך. כשחושך, את רוצה ללכת לישון. כשיהיה אור, את רוצה להתעורר.

מה הם סימני הזמן בחלב אם?

בני האדם התפתחו כך שתינוקות שזה עתה נולדו שותים חלב אם במהלך היום והלילה.
בתוך חלב אם, הריכוז של רבים מהרכיבים התזונתיים והלא תזונתיים משתנה בהתאם לשלב היום או הלילה.
בחלב אם ישנם שינויים בהורמונים המשויכים לשעון הביולוגי למשל גלוקוקורטיקואידים, מלטונין, לפטין, גרלין ואחרים.
נמצא כי השינוי בריכוזים בחלב האם משקף למעשה את השינויים בפלסמה של האם. הרעיון הוא ששינויים אלה עשויים לעזור למסור את השעה ביום ובלילה לתינוק.
אני בוחרת לתת את הפירוט בשתי גירסאות, פשוטה ותכליתית או מפורטת.

הסבר תכליתי
נחלק את ההורמונים הרלוונטיים לשתי קבוצות על פי תפקידם בגוף : ‘המפעילים’ ו’המרגיעים’, רק לשם ההסבר הזה.
המפעילים – ליפידים וגלוקוקורטיקואידים ונוספים.
המרגיעים – מלטונין והלפיטין ונוספים.
נמצא שרמת קבוצת המפעילים בחלב אם עולה בשעות הבוקר וגבוהה יותר משמעותית ביום מאשר בלילה. בהתאם נמצא שרמת קבוצת המרגיעים נמוכה מאוד ביום ועולה בשעות הלילה.
קבוצת המפעילים משוייכת לבניה, ייצור, אנרגיה, ניצול פחמימות, שומנים וחלבונים בעוד קבוצת המרגיעים משוייכת לוויסות מחזוריות שינה ותחושת רעב ושובע.

הסבר מפורט
הגלוקוקורטיקואידים עולים בשלב האחרון של הלילה ומגיעים לשיא בבוקר ואז הרמה יורדת.
לעומת זאת רמת המלטונין נמוכה בערב ובחלק הראשון של הלילה ואז עולה שוב, ביום רמתו כמעט לא קיימת.⁽¹⁾
בכדי להבין טוב יותר נראה מה הם ההורמונים האלו ומה תפקידם בגוף.
גלוקוקורטיקואידים (לדוגמה, קורטיזון, הידרוקורטיזון), החיוניים לניצול של פחמימות, שומנים וחלבונים על-ידי הגוף ולתגובה תקינה במצבי לחץ.⁽³⁾
מלטונין (קרוי גם “הורמון חושך”) הוא הורמון שתפקידו לווסת את מחזוריות השינה, מתוך מטרה להתאים את השינה לשעון הביולוגי.⁽⁴⁾
מלטונין וגלוקוקורטיקואידים עשויים לתקשר את השלב ביום או בלילה לגוף.
נמצא שריכוזו של ההורמון ליפטין בחלב אם גבוה משמעותית בין 22:00-4:00 מאשר בין 10:00-22:00.⁽¹⁾
הורמון הלפטין, הוא ההורמון אשר אחראי על וויסות תחושת הרעב או השובע שלנו.⁽⁵⁾
הליפידים עולים בבוקר, מגיעים לשיא מהצהרים עד הערב ויורדים בערכים בלילה.⁽¹⁾
ליפידים, חומרים המתמוססים בשומן, כגון שומנים, שמנים, שעוות וויטמינים מסיסי שומן. ליפידים בונים את קרומי התא, משמשים כשכבת בידוד מפני קור ומפני חבלה, משמשים כחומרי מוצא של הורמונים וכמקור אנרגיה.⁽⁶⁾
על פי המאמר ישנם שינויים רבים נוספים בסימני זמן בחלב אם וניתן להינות מהפירוט במאמר המלא.

מה לגבי רכיבים לא תזונתיים?

כפי שמסביר מאמר הסקירה, רמת האימונוגלובולינים (נוגדנים) בחלב אנושי משתנים במהלך היום כמו גם הבדלים בין ריכוזי היום והלילה של הציטוקינים. יש צורך המחקר נוסף בכדי להבין את המשמעויות.
בנוסף נמצא שיש משקל גם לחשיפה לאור. זאת אומרת, מחקר שהתמקד בפגים שלא ניזונו מחלב אם ושהו באור 24 שעות ביממה מצא השפעות שליליות על העליה במשקל, זמן האישפוז ואלמנטים נוספים. לא ניתן לבודד את הגורמים להשפעה השלילית ורבות נלמד מאז על הטיפול בפגים לשמחתינו, אך ניתן משקל גם להבדל בין היום ללילה מבחינת תאורה.

מה המסקנות?

המחקר של מרכיבי חלב אם שינה את התפיסה שמדובר במזון ‘פשוט’ ופתח צוהר למורכבות המופלאה שבו. בזכות ההבנה הטובה יותר של המרכיבים בחלב אם הועשרו וטויבו תחליפי החלב אך השינויים היומיומיים הספציפיים ביום/לילה הנראים בחלב אם אינם נראים בפורמולה לתינוקות התחליף זהה, ביום ובלילה.
פורמולת תינוקות אינה מכילה את שלל הרכיבים התזונתיים והלא תזונתיים והיא חסרה את המקצבים היומיומיים ורמזי הזמן המורכבים המצויים בחלב אם. (ניתן לראות במאמר מרכיבים רבים שלא פורטו כאן) חשוב להמשיך לחקור ולפתח את הנושא.

כפי שמסכם המאמר:

“תחליף חלב אינו יכול להחליף את ההרכב המורכב ואת השינויים הדינמיים היומיים של חלב אם, ולכן יש לפתח גישות מרכזיות לקידום היתרונות של הנקה על פני פורמולה מסחרית כדי לייעל את תזונת התינוק ובריאות שלאחר מכן.”
“רצוי להגביר את קצב ההנקה הבלעדית, במהלך היום והלילה, כפי שנקבע על ידי התפתחות המין שלנו”.

כבני אדם, התפתחנו להנקה בלעדית.

אם אנחנו רוצים שלדור הבא תהיה את הבריאות הטובה ביותר האפשרית, עם שעון ביולוגי מפותח בצורה מיטבית אנחנו צריכים להשתפר.
אנחנו צריכים לממן יותר מחקר על חלב אם, אנחנו צריכים לחנך טוב יותר את ההורים, בני המשפחה וספקי שירותי הבריאות לגבי מדע חלב אם, והכי חשוב, אנחנו צריכים לתמוך בהורים להתחיל ולהמשיך להניק באופן בלעדי, במידת האפשר.
ליצור מעטפת בשאיפה שבפני כל הורה יעמדו הכלים והתמיכה הנכונים לאפשר לנסות ולעמוד באתגר ולעשותו פשוט יותר.
האחריות היא על כולנו כחברה ולא על האם לבדה.

---

חיברה וערכה רות שלומוביץ – אמא לשלושה, מדריכת הנקה, יבואנית, משווקת ומתאימה הלבשה תחתונה להריון והנקה תותיז, אגרונומית.

מקורות:
(1) המאמר Breast Milk and the Importance of Chrononutrition פורסם ב-12 במאי 2022 ב-Front Nutr.
(2) אאוריקה
(3) infomed
(4) גטה
(5) המכללה האקדמית אחווה
(6) מכבי שירותי בריאות